לוחם ולוחמת אור יקרים,
אני רואה אותך.
בחרתם לשים לפניכם את מה שאכפת לכם ממנו, מה אתם רוצים לשנות, מה אתם לוקחים עליו עמדה.
שמתם אנשים אחרים לפניכם והתאמצתם עבורם, ללא בקשה למורה.

הזכות הגדולה בלהיות לוחם או לוחמת אור, היא לא מקבלת את הקרדיט עבור זה,
אלא לעבור דרך השער של הטרנספורמציה.
המאבק הגדול, המלחמה, הזיעה והדם, העלו איתם כמו שמן על פני המים רגשות עזים, חלקם מהעבר, חלקם מעכשיו.
עם הרגשות האלה יש להלחם, להדחיק, ל"התגבר", לדבר עליהן אצל "המטפל",
או להשתמש כ-המפתח של המעבר בשער.

הסוד למעבר בשער הוא להיות כמו מים, להינמס, לתת לקופסא הקשיחה שעסוקה בהשרדות משהו אחר לעשות, בזמן שהמהות של מי שאתה באמת מקבל את המרחב למשהו אחר.

מה יש בצד השני של השער ?

גם שם בעיות, גם שם משימות ללוחם האור שלכם, רק בעיות יותר איכותיות.
מבט לאחור על אתגרים שנראים עכשיו משחק ילדים.
משחקים יותר איכותיים. אנשים שצריכים אותכם יותר. משימה מהותית יותר ועסיסית יותר
שתאכיל בצורה יותר את הנשמה ואת הלב של הלוחמת או הלוחם. ואז עוד שערים.

למה שמישהו שהוא לא לוחם.ת אור ירצו לעשות את המסע הזה? אין סיכוי.
למה לוחם.ת אור הכינו את זה כל החיים למסע הזה ? תמשיך להגיון שלי.
זה מעבר לגוף האינטלקטואלי שמנתח ועסוק בעיקר בהישרדות בו השרו אותנו זמן רב מדי
בילדות בתרבות המודרנית.
בזמן שנתתי לדבר אינטלקטואלים וניתוחים להישאר בעולם ההישרדות, והפנתי את המסע
שלי אל ההתמרה הפנימית, הרבה הסתדר. הרגש התקוע קיבל ריפוי, התקבל בהתאמה,
תקשורת הושלמה, ההתמרה בוצעה, ההבחנות ירדו, והכאוס נהיה שוב מגניב.

אני מציע לך ולכם, גשר לשער הזה, במרחב שתפור יחודית עבורכן ועבורכם לוחמי אור יקרים